דוגמאות הסכמים
יחסי ממון
חיים משותפים
צוואות
גירושין
זולו
זולו קניות תיירות מחשבונים משחקים דיגדוגים מילון סיפור מתכונים הורים לימודים
כל דור צוחק לאופנות הישנות ומשתעבד לחדשות
28/7/2014 |  יום שני
הוסף את זולו חג סוכות למועדפים יהדות

איגרות גלויות - חג סוכות


יהדות
ראש השנה  - צום גדליה  - ברכה  - רימון
ראש השנה - שנה טובה
יום כיפור -  כל נדרי -  כרת
חג סוכות
חנוכה
חגיגת חנוכה
שירי חנוכה
טו בשבט
טו בשבט בבית הספר
חג פורים
מגילת אסתר
חג פסח
ההגדה של פסח
יום העצמאות
ל"ג בעומר
יום ירושלים
חג שבועות
בין המיצרים
ט באב
טו באב - חג האהבה
יום המעשים הטובים
עשרת הדיברות
ציר הזמן - יהדות

 
אינדקס - לימודים
לוח השנה העברי
לוח חופשות מעונות יום
לוח חופשות תלמידים - בתי ספר
לימוד אנגלית  לימוד חליל פסנתר
מילון   נקדן  יהדות
משחקים לימודיים
מבדק בחשבון מגן ועד חט"ב
תרגול בחשבון על זמן
לימוד לוח הכפל ע"י משחק
משחק מי גאון של זולו
מחשבון מדעי   מחשבון אחוזים
המשוואה הריבועית


מילגות לימודים

איגרות גלויות - חג סוכות

חג סוכות - למה חוגגים את סוכות

חג סוכות - למה חוגגים את סוכות

 

מהות החג, למה קוראים לחג סוכות בשמו? מהם ערכי החג? מהם מצוות חג הסוכות? מנהגים, שמות נוספים לחג ובכלל לא בושה לדעת למה יושבים בסוכה, האמת היא שגם בין חכמי דת, רבנים ואחרים יש מחלוקת על  למה ומדוע בדיוק נוהגים לשבת בסוכה וזאת עוד מתקופתו של רבי אלעזר ורבי עקיבא

 

חג סוכות

ממה נובע מנהג ישיבה בסוכה?  לחג הסוכות קוראים בשמו "חג סוכות" משום שבימי החג נהוג לשבת בתוך סוכה.  כפי שנאמר: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים."  (ויקרא כג, מב-מג). מכאן שמקור שמו של החג במצווה המרכזית שלו - ישיבה בסוכה , זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים. לפי פרשנות אחרת הישיבה בסוכה היא זכר "ענני הכבוד" שהגנו על בני ישראל במדבר. 

 

תאריך החג - מתי נחגג החג ?

חג סוכות נחגג ב: ט"ו בתשרי - כ"א בתשרי.  מספר ימי החג: 7 

חג סוכות מתחיל חמישה ימים לאחר יום כיפור. סוכות הוא חג דתי מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, החל מט"ו בתשרי. יום החג הראשון הוא יום שבתון, אחריו שישה ימי חול המועד. לאחר חג הסוכות נחגג יום שבתון נוסף - חג שמיני עצרת, (שהוא חג בפני עצמו) בו המצוות המיוחדות של חג הסוכות (הסוכה, נטילת לולב וכו') אינן חלות. סוכות הוא החג השלישי בשלוש הרגלים, לפי סדר הזכרת הרגלים בתורה (פסח, שבועות וסוכות).

 

שמות נוספים לחג סוכות

בלשון התורה, חג הסוכות מכונה גם  "חג האסיף" - שכן בחקלאות העונתית הקדומה היו מקיימים בתקופה זו (בארץ ישראל) את אסיף הפירות ותבואות הקיץ  "בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ" (שמות כ"ג, טז; דברים טז, יג). בכך הוא מציין את ההיבט החקלאי של החג החל בסתיו, עם איסוף יבולי הקיץ ולפני הזריעה לקראת החורף. תפילות החג כוללות תודות על יבול השנה הקודמת ותפילות לגשמי ברכה בחורף המתקרב.

שם נוסף לחג סוכות הוא "זמן שמחתנו" - לשמחה מקום מרכזי בחג הסוכות הנחשב לחג השמח ביותר מבין חגי ישראל. על פי חז"ל, השמחה מלווה את חילופי העונות וסיום השנה החקלאית, ואת ההיטהרות שבאה לאחר ראש השנה ויום הכיפורים.

 

סמלי החג:

ישיבה בסוכה - הלכות בניית סוכה 

בחג הסוכות, מצווה לשבת בסוכה, ולהשתמש בה בכל השימושים הרגילים של בית. סוכה היא דירת ארעי, כלומר מקום מגורים לא קבוע. גג הסוכה מכונה סכך. המצווה היא לגור בסוכה ממש: לאכול, לשתות ואף לישון, כל שבעת ימי החג, זכר לסוכות בהן ישבו בני ישראל במדבר לאחר יציאתם ממצרים, או זכר לענני הכבוד, שלפי המסורת סוככו על בני ישראל לאחר יציאתם ממצרים. הסוכה אינה צריכה להבנות דווקא לשם החג, וגם סוכה שמשמשת כל השנה לצל, כשרה. גודל הסוכה המינמלי הוא 7 על 7 טפחים, וגובהה המינמלי הוא עשרה טפחים. על הסכך להיות מהצומח, מנותק מהארץ, ומדבר שאינו מקבל טומאה. בסוכה צריך לשבת תחת הסכך ממש, ועל הסכך להיות תחת כיפת השמים, ולכן סדין מתחת לסכך או תקרה מעליו חוצצים ופוסלים את הסוכה. כמו כן, ישנם דינים נוספים לגבי תהליך הבנייה, מספר הדפנות ועוד. יש מסבירים שעיקר המצוה של הסוכה הוא, שגג של סכך העשוי מן הצומח יבדיל בין האדם לבין השמים ויגונן עליו.

את הסוכה נוהגים לקשט בכל מיני קישוטים, תמונות, והם הנקראים בלשון חז"ל "נויי סוכה". רבים נוהגים להזמין לסוכה את שבעת האושפיזין (אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד) כל אחד מהם ביום אחר מימי החג לפי הסדר, אברהם ביום הראשון וכן הלאה. נהוג להתחיל את בניית הסוכה כבר במוצאי יום כיפור, ובכך להתחיל במצווה ראשונה מיד לאחר יום כיפור שהוא יום כפרת עוונות.

 

עיקרה של הסוכה הוא היותה דירת ארעי למשך שבעת ימי החג. בימים אלה אוכלים בסוכה, לומדים וישנים. הישיבה בסוכה מקנה ליושב בה את החוויה שעברו בני ישראל ביציאתם ממצרים, חוית הנדודים והישיבה בסוכות.

הסוכה עשוייה משלד של קורות עץ, את קירות הסוכה בונים מקורות עץ או מיריעות בד. הסוכה מכוסה בסכך (ענפי עץ) והיא נותנת ליושב בה מכסה וצל.

בניית הסוכה מתחילה במוצאי יום כיפור. נוהגים לתקוע יתד ראשונה של הסוכה מיד עם תום הצום, כדי לצרף את היום הקדוש עם החג שבא אחריו.

מצווה ליהודי להקים את הסוכה בעצמו או להיות שותף בהקמה.

ההלכה היהודית קובעת כללים לגבי צורת הבניה של הסוכה: מדותיה, מיקומה וחומרי הבניה שלה. לדוג' - אין להקים את הסוכה אלא מתחת כיפת השמים.

 

מבין חלקי הסוכה תופס הסכך מקום מרכזי ואף שמה של הסוכה , לקוח מהמילה סכך. הסוכה כשרה רק אם יש בה יותר צל משמש. אף על פי שמותאר להשתמש ברצועות עץ יבש כסכך, נוהגים המהדרים להשתמש בכפות תמרים או בענפי עץ ירוקים המביאים איתם לסוכה את ריחות הירק של הטבע.

 

ארבעת המינים - סמל החג ואחדות העם

בחג הסוכות, מצווה ליטול את ארבעת המינים.

"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים."( ויקרא כ"ג מ')

 נטילת ארבעת המינים, או נטילת לולב, כפי שהמצווה מכונה בלשון חז"ל, היא לקיחת ארבעה מיני צמחים: לולב (השדרה המרכזית של הדקל), אתרוג (ממשפחת פירות ההדר), שלושה הדסים ושתי ערבות (ערבי נחל), ונענועם בכל יום מימי החג, חוץ מיום השבת. במקרא כתוב בפירוש רק לגבי הלולב ("כפות תמרים") והערבה ("ערבי נחל") ואילו לגבי האתרוג ("פרי עץ הדר") וההדס ("ענף עץ עבות") המקרא כותב באופן עמום, ומהות הפרי התפרשה על ידי חכמי תורה שבעל פה.

 

אחד ההסברים שניתנו למצווה זו היא לשמוח עם הטבע, ולהודות לאלוהים על האסיף. דרשנים שונים סיפקו הסברים רבים לשאלה מדוע נבחרו דוקא ארבעת המינים הללו. יש שראו בהם סמל לאנשים השונים בעם ישראל לפי תכונותיו של כל מין, כך שכל אחד מארבעת-המינים מאופיין בתכונות מיוחדות, ויחד הם מסמלים את עם- ישראל.

אתרוג - יש בו טעם (בהיותו פרי) וגם ריח טוב.

לולב - טעם יש לו (פרי התמר) אך ריח אין לו.

הדס - יש לו ריח אך אין לו טעם.

ערבה - אין לה לא טעם ולא ריח.

חלוקה זו מסמלת את כל הסוגים שבעם-ישראל:

טעם וריח - אלה היהודים, שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.

טעם בלי ריח - יהודים בעלי תורה, שאינם עוסקים כל-כך במעשים טובים.

ריח בלי טעם - בעלי מעשים טובים, אך אין להם תורה.

לא טעם ולא ריח - אלה היהודים, שלא הגיעו לא לתורה ולא למעשים טובים.

 

בכך למעשה מקבלת התורה את כל היהודים באשר הם וללא תנאים. גם את החילוניים וגם את הדתיים, גם כאלה שלא עושים מעשים טובים וגם את אלה שעושים מעשים טובים - "כל היהודים באותה הסירה".

 

הושענות

על פי המסורת היהודית, בבית המקדש בימי חג הסוכות היו מבקשים בקשות שנקראו "הושענות" - ביטוי שנוצר מהמילים "הושע נא" עליהן חוזרים בסוף כל בקשה. כיום ישנם פיוטים אותם אומרים המתפללים בבית הכנסת, תוך כדי הקפת הבימה עם ארבעת המינים בידיהם. הבקשות בפיוטים אלו עוסקות בישועה בכלל, ובפרט בירידת הגשמים ובהצלחת התבואה בשנה הקרובה, בהתאם למאמר חז"ל במסכת ראש השנה: "בחג ( סוכות) נידונים על המים".

 

מצוות חג סוכות

1. הסוכה היא המצווה העיקרית של החג. הסוכה צרכיה להיות עשויה משלוש דפנות לפחות העשויות מחומר חזק וקשיח. הסך צריך להיות צפוף, כך ששטח הסוכה יהיה מוצל היטב. ובלילה החג הראשון מצווה לאכול בסוכה. בדרך הישיבה בסוכה, אנו משחזרים את הסוכות של אבותינו, אשר חיו במדבר 40 שנה וגרו בסוכות.

 

2. אושפיזין מנהג האושפיזין בארמית - אורחים - ברוכים הבאים. אירוח הוא נושא מרכזי בחגיגות הסוכות. הרבה אנשים, בתי כנסת וקהילות עושים מאמצים גדולים לארח, ולפתוח את סוכותיהם לאחרים - המסמל סימן לברכה במהלך השנה. ימי הישיבה בסוכה נקראים "אושפיזין". ומקובל ליחס לכל יום את אחד מאבותינו המבקר אותנו בסוכה: ביום הראשון - אברהם, ביום השני - יצחק, ביום השלישי - יעקב, ביום הרביעי - יוסף, ביום החמישי - משה, ביום השישי - אהרון, ביום השביעי - דוד.

 

3. מצוות ארבעת המינים בכל ימי החג חוץ מיום שבת. לפני שקיעת השמש אוחזים ביד ימין את הלולב עם ההדסים והערבות ומברכים על "נטילת לולב", ביד שמאל אוחזים את האתרוג ומברכים "שהחיינו". 

 

4. מצוות בית השואבה זכר לשמחה שהייתה בבית המקדש. זוהי מצווה האומרת שיש לשמוח בחג. בימי בית שני, היו עורכים בלילות חג-האסיף  חגיגות גדולות, שהיו מכונות "שמחת בית השואבה". במרכזה של החגיגה עמד טכס  "נסוך המים" כתפילה לה' להורדת גשמים (גשמי ברכה). רמז לקשר בין השנים מוצאים בפסוק "ושאבתם מים בששון" (ישעיהו פרק יב, פסוק ג). החגיגה נערכה בכל ערב  מערבי חול המועד. המשנה השאירה לנו תיאור מדויק של החגיגה: "כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה - לא ראה שמחה מימיו." מכאן באה האמרה "שמחת בית השואבה".

 

5. חביטת ערבות - בסיום תפילת השחרית נהוג לחבות בקרקע חמש ערבות אגודות יחד. מכאן בא הכינוי: "ערבה חבוטה" - משל לאדם זקן ותשוש, שאבד ערכו.

 

6. הושענא רבה - ביום השביעי של חג הסוכות מברכים יותר מכל יום בפיוטי תפילות שמקורם במילים הושענא. על פי המסורת ביום השביעי הוא סוף חתימת דינו של האדם, כלומר יום גזר הדין. חכמי דת אומרים כי במסורת היהודית נחשב בדרך כלל יום כיפור כתאריך גמר דין האדם, כנראה, משום היותו יום כפרה, ואולם, קבעו חכמים כי לעתים הדין מפוצל, ראשיתו בראש השנה, וחתימתו בחג הסוכות, ביום הושענא רבה. מכאן, כל התקופה שבין ראש השנה ליום האחרון של החג היא תקופה שאפשר עדיין להשפיע על כך, שגזר הדין של האדם יהיה לטובה.

  

7. שמיני עצרת - זהו היום השמיני שלאחר  שבעת ימי החג. בארץ ישראל הוא גם יום שמחת תורה, ובגלויות - שמחת תורה ביום שלאחריו. "ביום  השמיני עצרת תהיה לכם" (במדבר כ"ט, ל"ה).

שמחת תורה - החל מן המאה העשירית הנהיגו חג מיוחד - "שמחת תורה" - לכבוד סיום הקריאה של כל חמשת חומשי-התורה, הנמשכת כל השנה. בו ביום בו קוראים את הפרשה האחרונה של התורה, מתחילים שוב לקרוא בפרשה הראשונה.

 

ולפני סיום... חג הסוכות הוא חג דתי עוד מתקופת בית המקדש והוא אחד משלושת הרגלים המופיעים בתורה. ויקרא כ"ג, לד-לה-לו: "בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה (מנין החודשים בתורה מתחיל בחודש ניסן) חג הסכות שבעת ימים לה'. ביום הראשון מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו. שבעת ימים תקריבו אשה לה', ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם, והקרבתם אשה לה', עצרת היא, כל מלאכת עבודה לא תעשו".

 

שירים לחג סוכות

פטיש מסמר / מילים: ע. הרוסי , לחן: נ. נרדי

פטיש מסמר ניקח מהר

סוכה לבנות בנים בנות

טח טח טח טח טח טח

לה לה לה לה לה לה

 

קרשים ניקח וענפים לסכך

קשט הגג לכבוד החג

 

קנה קנה סוכה נבנה

קרשים ניקח קני סוף לסכך

 

מהר מהר,הזמן בוער

אין פנאי לחכות,  מחר סוכות

טח טח טח טח טח טח

לה לה לה לה לה לה

 

אין אדיר / מילים: מן המקורות  לחן: עממי

אין אדיר כה'

ואין ברוך כבין עמרם

אין גדולה כהתורה ואין דורשה כישראל

מי פי אל יבורך כל ישראל

 

שישו ושמחו / מילים: ב. כספי , לחן: עממי

שישו ושמחו בשמחת חג

מחאו כפיים

נגנו ושירו בקול חזק ובמצלתיים

יד ביד כולנו כאחד

פה בסך נעבורה

שבח לאל כי לישראל

היתה שמחה ואורה

 

אני מאמין / מילים מן המקורות, לחן: עממי

אני מאמין אני מאמין אני מאמין

באמונה שלמה באמונה שלמה

בביאת המשיח בביאת המשיח אני מאמין

ואף על פי שיתמהמה

עם כל זה אני מאמין





זולו  מחשבונים  רכישת דירה  מקרקעין  מתגייסים  צילום חליל  פסנתר  גיטרה  קניונים  יהדות  עיצוב הבית  צדק חברתי  כתוב לנו 
© All Right Reserved - Zooloo Portal Copyrights (c) TalTek 1998-2014 פרסום בזולו