מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
צבע מאכל הוא צבע
המוסף ל מזון או למשקה על-מנת להעניק לו מראה
מפתה, כזה שימשוך את תשומת לבו של הצרכן ויעודדו לצרוך מזון זה. הצבעים נועדו לספק
צבעים ססגוניים ויפים יותר למיני מזונות שצבעם הטבעי אינו מושך דיו, כמו צבעי
הגלידות, השלגונים, הממתקים למיניהם. צבעים אלה מכונים "צבעי מאכל". המלה "מאכל"
נותנת לגיטימציה לכאורה, לרכוש ולאכול את המזון הזה. אולם, למרות הכל, זהו שם שנובע
מהעובדה שבמאכל יש צבע ולא מהעובדה שהצבע הוא מאכל. הצבע בדרך כלל איננו מזון!
בין צבעי המאכל יש כאלה העשויים מנפט. אלה הם הצבעים המכונים "צבעי
זפת הפחם" (Coal tar Dyes), אלו הם הצבעים הצהובים, הכתומים והאדומים המייפים
את המזון או המשקה, או הכהים כמו שחור, סגול, כחול וכדומה, המכסים על פגמים במזון.
הזפת הוא נוזל שחור, סמיך וצמיג הנוצר בעת זיקוק הפחם. אחד המרכיבים בצבעים אלה הוא הבנזן (benzene) שמוגדר ע"י
משרד הבריאות הישראלי כמסרטן וודאי אצל בני האדם.
למרות שמשרד הבריאות מגביל את הכמות של הצבעים הללו, אין הוא אוסר מכירתם ולכן
יש מי שסובל מפגיעתם. אי לכך מחייב משרד הבריאות את יצרני המזון לציין במפורש על
התווית שעל גבי האריזה את מציאות הצבעים המזיקים. ואכן יצרני המזון המעובד מציינים
את הקודים שלהם בתוויות שעל אריזת המזון או המשקה.
בשנים האחרונות התעוררה מודעות של הצרכנים לנזק אפשרי הטמון בצבעי מאכל, ולכן
פועלים יצרני מזון לייצור מזון נטול צבעי מאכל, תוך שהם מדגישים זאת באופן בולט
על-גבי אריזת המזון.
פתרון אחר לבעיה זו הוא שימוש בצבעי מאכל טבעיים, כלומר צבעי מאכל המופקים
ממזון. קרמל הוא צבע מאכל המופק מסוכר, וניתן למצוא אותו במשקאות קולה. אנאטו הוא
צבע מאכל כתום המופק ממרכיב בשם ביקסין שבעץ הטרופי אנאטו. צבעים אחרים עשויים ויטמינים כמו
ויטמין B2 שנותן צבע צהוב, קרוטינים
שמספקים צבעים כתומים, תבלינים מסוימים, כגון פפריקה, או כורכום
משמשים אף הם כצבעי מאכל טבעיים.
חרף האפשרות לעשות שימוש בצבעי מאכל שאינם מזיקים, הבעיה העיקרית היא כספית,
משום שהצבעים הטבעיים עולים מעט יותר כסף מאלה הסינטטיים ולכן, למרות הנזק האפשרי
שבצבעים המלאכותיים, ממשיכים ועושים בהם שימוש רב בתעשיית המזון.
סימון צבעי מאכל
בארץ נהוגה השיטה האירופאית של סימון תוספי מזון, ובכללם צבעי מאכל, על ידי קוד
מספרי המתחיל באות E. כל המספרים בטווח שבין E100 ל-E181 שמורים עבור צבעי מאכל.
להלן פירוט הקודים המצויים בשימוש:
- E100 - כורכום.
צבע צהוב (טבעי)
- E101 - ויטמין B2. צבע צהוב-כתום (טבעי)
- E102 - טרטזין. צבע מאכל צהוב סינטטי ממשפחת האזו. הטרטזין הוא חומר המעורר
תגובות אלרגיות אצל הרבה אנשים,
ונאסר לשימוש בנורווגיה ואוסטריה. בארצות
הברית נקרא צהוב מס' 5.
- E103 - קריזואין רסורצינול, צבע מאכל צהוב. נאסר לשימוש ב
ארצות
הברית.
- E104 - צהוב כינולין. צבע המבוסס על "זפת פחם". נאסר לשימוש בארצות
הברית, אוסטרליה, נורווגיה ויפן. עלול לעורר תגובה אלרגית.
- E105 - צבע מאכל צהוב
- E107 - צבע מאכל צהוב על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש במספר רב של מדינות,
וקיימת הצעה לאסור אותו לחלוטין בכל אירופה. עלול לעורר תגובה אלרגית.
- E110 - צהוב סנסט, מכונה גם צהוב מס' 6. צבע מאכל נפוץ במיוחד במספר רב של
מאכלים, על בסיס "זפת פחם". עשוי לעורר תגובה אלרגית ולא מומלץ לילדים היפראקטיביים.
- E120 - מכונה כרמין, ארגמן, אדום מס' 4. מופק ממין של חרק. עלול לעורר תגובה אלרגית ולא מומלץ
לילדים היפראקטיביים.
- E122 - צבע מאכל אדום ממשפחת האזו. נאסר לשימוש בקנדה, יפן, שבדיה ו
ארצות
הברית. עלול לעורר תגובות אלרגיות.
- E123 - אדום מס' 2. צבע אדום ארגמני. נאסר לשימוש ב
ארצות
הברית ונורווגיה. עלול
לעורר תגובות אלרגיות.
- E124 - אדום ארגמן. נאסר לשימוש ב
ארצות
הברית ונורווגיה. עלול
לעורר תגובה אלרגית.
- E127 - אדום מס' 3. צבע אדום-ורוד על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש בנורווגיה ו
ארצות
הברית. חשוד כמשפיע על בלוטת התריס.
- E128 - אדום 2G. נאסר לשימוש במספר רב של מדינות. יש חשד שמפריע לפעולת ההמוגלובין
בדם. אסור לשימוש לילדים היפראקטיביים.
- E129 - אדום אלורה, אדום מס' 40. צבע אדום סינטטי ממשפחת האזו. נחשב לפחות
מעורר אלרגיה מצבעים אחרים ממשפחת האזו.
- E131 - צבע מאכל כחול על בסיס "זפת פחם". עלול לעורר תגובות אלרגיות.
- E132 - כרמין אינדיגו, כחול מס' 2. צבע מאכל על בסיס "זפת פחם". עלול לעורר
תגובה אלרגית. נאסר לשימוש בנורווגיה.
- E133 - כחול מס' 1. צבע בו משתמשים לעיתים קרובות בשילוב עם טרטזין בכדי לקבל
צבע ירוק. נאסר לשימוש בארגנטינה, בולגריה,צ'כיה, צרפת,איטליה, טורקיה ומספר מדינות
נוספות. לא מומלץ לילדים היפראקטיביים.
- E140 - כלורופיל. צבע מאכל ירוק טבעי. מתפרק מהר ולכן לא נמצא הרבה בשימוש.
- E141 - נגזרת
נחושת של הכלורופיל. נוצר
על ידי החלפת ה בכלורופיל
בנחושת. על ידי כך מתקבל צבע יציב יותר מהכלורופיל. נחשב לצבע מאכל טבעי.
- E142 - צבע מאכל ירוק סינטטי. נאסר לשימוש ב, פינלנד,יפן, נורווגיה, שבדיה ו
ארצות
הברית. עלול לעורר תגובה אלרגית.
- E150 - קרמל. צבע
מאכל טבעי בגוון חום כהה. אחד מצבעי המאכל הנפוצים ביותר בשימוש.
- E151 - צבע מאכל סינטטי שחור-ארגמן על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש ב
קנדה, פינלנד, יפן, נורווגיה ארצות
הברית. עלול לעורר תגובה אלרגית.
- E153 - צבע מאכל שחור על בסיס פחם. נאסר לשימוש ב
ארצות
הברית. חשוד כמסרטן.
- E154 - צבע מאכל חום. נאסר לשימוש הרבה מאד מדינות כולל כמעט כל מדינות אירופה, קנדה ו
ארצות
הברית.
- E155 - צבע מאכל בגוון חום-שוקולד על בסיס "זפת פחם".
נאסר לשימוש בהרבה מאד מדינות, עלול לעורר תגובות אלרגיות.
- E160a - אלפא, בטא וגמא קרוטין. צבע מאכל טבעי המופק מגזר (אם כי ניתן ליצור גם באופן סינטטי) בגוון
צהוב-כתום.
- E160b - אנטו. צבע מאכל טבעי בגוונים הנעים בין צהוב לאדום. מופק מפרי האנטו.
- E160c - צבע מאכל טבעי בגוון אדום המופק מפפריקה.
- E160d - ליקופן.
צבע מאכל טבעי בגוון אדום המופק מעגבניות.
- E161 - קבוצה של צבענים טבעיים בגוונים הנעים בין צהוב לכתום. בקבוצה זו חומרים
שונים המסומנים באותיות a עד g. מופקים בעיקר מצמחים שונים.
- E162 - בטאנין. צבע אדום טבעי המופק מסלק.
- E163 - צבע מאכל טבעי המופק מכרוב סגול
או ענבים.
צבעו משתנה ותלוי ברמת החומציות בסביבתו, בין אדום
בסביבה חומצית לכחול בסביבה בסיסית.
- E170 - גיר. משמש להענקת צבע
לבן למאכלים ומשקאות.
- E171 - טיטניום דו-חמצני.
צבע מאכל לבן. נאסר לשימוש בגרמניה.
- E172 - תחמוצות ברזל. צבע מאכל שצבעו נע בין צהוב לכתום, אדום ואף שחור. נאסר
לשימוש בגרמניה.
- E173 - אלומיניום
(מתכת). משמש לצביעת מאכלים בצבע כסף. קיים חשד שהצטברות אלומיניום עלולה לפגוע במערכת
העצבים ולגרום למחלת האלצהיימר.
- E174 - כסף (יסוד)
(מתכת). משמת לצביעת סוכריות בצבע כסף. לאורך זמן עלול לגרום לנזק לכליות.
- E175 -זהב (מתכת). משמש
לקישוט מזון בצבע זהב, בכמויות זעירות. לא ידוע כיום על נזקים בריאותיים.
- E180 - צבע מאכל אדום סינטטי ממשפחת האזו. עלול להחמיר התקפות אסטמה.
