חייל - חיילים
חייל הוא אדם שהתגייס או גויס לשורותיו של צבא של מדינה ריבונית, ועבר אימונים והכשרה על מנת להגן על אותה מדינה ולשרת את האינטרסים שלה.
חיילים הם חלק ממבנה היררכי וקפדני הקרוי צבא. במסגרת הצבא, מחולקים החיילים ליחידות שונות, בהן חיל רגלים, חיל הים וחיל האוויר. לא כל החיילים הם לוחמים, על אף שרובם המכריע עובר במהלך שירותו הכשרה קרבית ברמה זו או אחרת. חלק מהחיילים משרתים בתפקידים לא קרביים (כדוגמת תפקידי פקידות, הדרכה, לוגיסטיקה או מחקר ופיתוח).

סוגי חיילים בצה"ל
בצה"ל יש חלוקה ל- 3 רמות חיילים: לוחמים - חיילים קרביים, שתפקידם העיקרי לחימה, והם משרתים בעיקר בחזית. תומכי לחימה - חיילים שתפקידם העיקרי איננו לחימה, והם משרתים בחזית. עורפיים (ג'ובניקים) - חיילים לא קרביים המשרתים בעורף.

גיוס לצה"ל
גיוס לצה"ל הוא התהליך של גיוס חובה שאותו עוברים צעירים בישראל שנמצאו מתאימים לשירות, לשם בדיקת התאמם ליחידה שבה ישובצו. תהליך הגיוס מסתיים ביום חיולו של הצעיר, כלומר ביום שבו מתחיל השירות בצה"ל.

חובת השירות בצה"ל
במדינת ישראל אין חוק הקובע שירות חובה בצה"ל. במקומו, בחוק שירות ביטחון, נקבע כי צה"ל מוסמך לגייס כל אזרח, שיחויב בהתייצבות על פי החלטת הצבא. לפי חוק זה, עומדת תקופת השירות על 30 חודשים לגברים ועל 18 חודשים לנשים (אולם בהוראת שעה, החל מ- 10 בינואר 1968. גדל מספר חודשי שירות החובה ב-6 חודשים). חובת התייצבות חלה על כל אזרח או תושב קבע שהגיע לגיל 18, ופטורים ממנה אלה ששוחררו בהחלטת הצבא מסיבות שונות, כמו חוסר התאמה, בעיות רפואיות, צרכי כוח האדם בצה"ל וכדומה.

תהליך הגיוס - מלש"ב
כל צעיר שהגיע לגיל המתאים מקבל צו להתייצבות בלשכת הגיוס (ידוע גם כ-"צו ראשון"). בנוסף לצו אישי שנשלח לביתו של הצעיר, מתפרסם הצו גם במודעות על לוחות המודעות. מתחילת תהליך הגיוס ועד לסיומו קרוי הצעיר "מיועד לשירות ביטחון" (מלש"ב).
למלש"בים נערכות בדיקות לקביעת מידת התאמתם למילוי תפקידים בשירות ביטחון. להלן השלבים העיקריים במיון האיכותי שנערך למלש"בים (גברים ונשים), כפי שקבעה מחלקת מדעי ההתנהגות (ממד"ה) באגף משאבי אנוש.
אימות הנתונים - אימות נתונים הוא השלב הראשון שעוברים במהלך ההתייצבות בלשכת הגיוס. שלב אימות הנתונים מורכב מזיהוי הפרטים האישיים ומשני מדדים: סימול עברית המשקף את רמת הידע והשליטה של המלש"ב בשפה העברית. הציון נע בטווח שבין 2 ל-9. ציון השכלה ראשוני (צה"ר), המייצג את מספר שנות הלימוד ואת איכות ההשכלה שרכש המלש"ב. הצה"ר משמש לאיתור האוכלוסייה הזכאית להשלמת השכלה ולקביעת ספי כניסה לקורסים שונים. הציון נע בטווח שבין 0 ל-12. המלש"ביות ממלאות בשלב אימות הנתונים שאלון מצוקות, שנועד לעזור למלש"ביות ולהקל לאחר מכן על שירותן הצבאי במידת הצורך. דירוג פסיכוטכני ראשוני (דפ"ר) - הדפ"ר הוא מערכת מבחנים פסיכוטכניים ממוחשבים, המהווה אומדן ליכולת השכלית של המלש"ב. הנוסח המלא של המבחנים שעוברים רוב המלש"בים מורכב מארבעה מבחנים. הנוסח המצומצם כולל שני מבחנים בלבד, ומיועד למלש"בים שרמת הקריאה שלהם בעברית נמוכה (בעיקר עולים חדשים ולקויי למידה). סולם הציונים של הדפ"ר נע בטווח שמ-10 (הנמוך) עד 90 (הגבוה) בכפולות של 10. ציון דירוג ראשוני כללי (צד"כ) - הצד"כ מופק על סמך ריאיון אישי מובנה הנערך למלש"בים גברים בלבד על ידי מראיינות פסיכוטכניות, והוא מהווה אומדן למידת ההתאמה. משך ההכשרה הכולל למראיינות מורכב מקורס בן ארבעה חודשים ומתהליך סטאז' בלשכות הגיוס, שעשוי לארוך אף הוא זמן לא קצר. בין השאר לומדות המראיינות לזהות שפת גוף, לדעת לזהות שקרים ואנשים לא אמינים. הצד"כ נע בסולם ערכים בין 8 (הנמוך) ל-40 (הגבוה), והוא מורכב מציונים שונים, כאשר כל קריטריון מקבל בין נקודה אחת לבין 5 נקודות, וכן מהתרשמות כללית, המהווה סיכום מהתרשמותה של המראיינת.



לפי הנחיות של המדור הפסיכוטכני במינהל הגיוס לביצוע ריאיון הצד"כ, המתבססות על הנחיה מקצועית של ממד"ה אין קשר בין הציון שקובעת מראיינת פסיכוטכנית לפי התרשמותה הכללית למוצאו, דתו, השכלתו או רקע סוציו-אקונומי כלשהו. מלש"בים אשר תמצא המראיינת לנכון יופנו למדור בריאות הנפש (ברה"ן) בלשכת הגיוס. לעולים חדשים מחבר המדינות ומאתיופיה בעלי ציון דיבור נמוך בעברית נערך ריאיון מיון עולים (רמ"ע) כתחליף לריאיון הצד"כ, ובו מבררים מראיינים בעלי השכלה אקדמאית יוצאי המדינות שהוזכרו, היבטים שונים של הסתגלות בכלל ולצבא בעתיד בפרט. ציון תכונות התנהגות (צת"ה) - הצת"ה מופק על סמך שאלון שממלאות נשים בלבד. הוא נועד להעריך, על פי תשובות המלש"ביות, היבטים בתחומי ההתנהגות שלהן ובנכונותן לשירות צבאי, החסרים במערכת המיון של הנשים, שכאמור אינה כוללת ריאיון צד"כ. הציונים בתחומים השונים מהווים נקודת חתך למערכת המיון בשיבוץ המלש"ביות למקצועות השונים. ציוני צת"ה נמוכים באופן חריג משמשים כלי לבחינת הצורך להפניית מלש"ביות (במשולב עם העולה משאלון המצוקות) לריאיון צד"כ מצומצם ולקב"ן. קבוצת איכות (קב"א) - הקב"א מהווה מדד מיון ותכנון עיקרי וכלי מיון ראשוני לאיתור ולשיבוץ לתפקידים, על פי נקודות חתך שנקבעו. אצל הגברים הוא מורכב מציון הדפ"ר (50%), הצד"כ (33%) והצה"ר (17%). אצל נשים ועולים חדשים, שלהם לא נערך כאמור ריאיון צד"כ, הוא מורכב מציון הדפ"ר (60%) והצה"ר (40%) בלבד, ללא התחשבות בצת"ה או הרמ"ע. אך נשים הרוצות בכך מסיבות שונות יכולות לבקש ראיון צד"כ.
סולם הערכים של הקב"א נע בין 41 (הנמוך) ל-56 (הגבוה):
42-41 - מתחת לסף הגיוס.
46-43 - קב"א נמוך.
50-47 - קב"א בינוני.
56-51 - קב"א גבוה. קב"א 52 ומעלה (בשילוב דפ"ר 60 ומעלה) מאפשר יציאה לקורס קצינים.

הפרופיל הרפואי
נתון פתיחה נוסף שנקבע בלשכת הגיוס הוא הפרופיל הרפואי. נתוני פתיחה אלה (למעט הפרופיל), והאופן המדויק לפיו הם נקבעים, נשמרים בסוד על ידי צה"ל, ואינם נמסרים למועמד. אף על פי כן, מלש"ב שקיבל זימון למסלול יוקרתי כמו קורס טיס או יום סיירות יכול להסיק שהנתונים שלו גבוהים. לנתונים אלה השפעה רבה על היחידה ועל מסלול השירות של המועמד, אשר משפיע במידה רבה גם על המשך חייו של המועמד. כיוון שצורת קביעת הקב"א היא חשאית, במהלך השנים נשמעו קריאות נגד צורת קביעה זו. נטען כי מקום מגוריו של אדם או נישואיו של הוריו משפיעים על דירוג הקב"א, וכך מלש"ב שגר בעיירה בעלת דירוג סוציואקונומי (חברתי-כלכלי) נמוך לא יוכל להתקבל אל היחידה אליה הוא ביקש להסתעף. ממחקרים שביצעו סוציולוגים מחוץ לצה"ל, מחקרים סודיים של צה"ל שדלפו לציבור, ומנתונים רשמיים שמפרסם צה"ל (סקרי מסיימי קורס טיס למשל), עולה כי אכן קיים מתאם חיובי ברור בין נתונים אלו לקב"א ברמה הסוציולוגית. אולם, באופן מעשי חיילים מכל קצוות הארץ וממעמדות סוציואקונומיים שונים מתקבלים לכל התפקידים הקיימים בצה"ל.

עם קבלת צו ראשון לפני היותך חייל אתה נקרא מלש"ב - מיועד לשירות בטחון
לשכות גיוס - מתגייסים לצה"ל מרכז מידע ארצי: 03-7388888
לשכות הגיוס מפעילות מרכז פניות טלפוני רב קווי כדי לתת מענה מהיר ואיכותי לכל פנייה בנושאים אישיים ובנושאים כלליים. מרכז הפניות כולל מענה אנושי ומשיבון לקבלת מידע כללי.

החזרי נסיעה
זכאות להחזרי נסיעות:כל זימון ללשכת הגיוס החל מההתייצבות הראשונה יוצא עם שובר נסיעה. ההחזרים תמורת כרטיסי אוטובוס בקווים בין-עירוניים בלבד. נא לשמור על כרטיסים נקיים ולא מקומטים.

לשכות גיוס - תל השומר
מחנה תל השומר - שער קיראון ד.צ 01215

תחבורה ציבורית
קו 35 - מתחנה מרכזית ת"א רציף 5. מ-05:30 בתדירות של 10-20 דק'
קו 43 - מבת ים, מלון "מרינה", שד' בן גוריון - חולון. מ-05:30 בתדירות של 15-20 דק'
קו 43א - מבת ים - חולון (מהיר). מ-05:30 בתדירות של בין 15-60 דק'
קו 55 - מצפון ת"א, מסוף רידינג. מ-06:00 בתדירות של 10- 12 דק'
קו 64 - ממסוף כרמלית ת"א. מ-06:00 בתדירות של כל 30 דק'
קו 65 - מרחוב ביאליק, רמה, רמת גן. מ-05:30 בתדירות של 10-15 דק'
קו 70 - מדרך פ"ת (מול התחנה המרכזית ת"א). מ-05:30 בתדירות של 15-10 דק'
קו 87 - מתחנה מרכזית פ"ת. מ-06:40 בתדירות של כל 40 דק'
הגעה מהמסופים:
הגעה ממסוף תל השומר ללשכת הגיוס - קו 2.
הגעה ממסוף צומת אלוף שדה ללשכת הגיוס - קו 3.

שעות פעילות
בימים א'-ה' בין השעות 07:30-17:00

פרטי התקשרות
טל: 03-7388888
פקס: 03-7377070
ד.צ: 01215

לשכות גיוס - חיפה
רח' עומר אל כיאם 12, חיפה-מיקוד 33093 , ד.צ 01222

שעות פעילות
בימים א'-ה' בין השעות 07:30-17:00

פרטי התקשרות
טל: 04-8600700
פקס: 04-8600301
ד.צ: 01222

לשכות גיוס - באר שבע
רח' יד ושם 22, שכונה ג', באר שבע מיקוד 84419,ד.צ 01228

תחבורה ציבורית
הגעה ללשכה באמצעות הקווים 4 ו-5 מתחנה מרכזית באר שבע

שעות פעילות
בימים א'-ה' בין השעות 08:00-17:00

פרטי התקשרות
טל: 08-6298888
פקס: 08-6298870
ד.צ: 01228

לשכות גיוס - ירושלים
רח' רש"י 103, ירושלים-מיקוד 94391 ד.צ 01224

תחבורה ציבורית
הגעה ללשכת הגיוס, למגיעים מחוץ לירושלים- כל קווי האוטובוס הבין עירוניים המגיעים לתחנה המרכזית בירושלים. לשכת הגיוס נמצאת במרחק הליכה של כחמש דקות מהתחנה המרכזית.
הגעה ללשכת הגיוס, למגיעים מתוך ירושלים - כל קווי האוטובוס, למעט קו 28, העוברים ברחוב יפו - פינת רחוב שרי ישראל (ליד מלון קיסר). לשכת הגיוס ממוקמת כ-50 מטרים אחרי מלון קיסר ו-250 מטרים מבניין הטלוויזיה הישראלית.

שעות פעילות
בימים א'-ה' בין השעות 07:30-17:00

פרטי התקשרות
טל: 03-7386666
פקס: 02-5007333
ד.צ: 01224

לשכות גיוס - טבריה
רחוב נצרת (ליד בניין הביטוח הלאומי).

פרטי התקשרות
טלפון: 04-6729888
פקס: 04-6729898
ד.צ: 01231

שעות פעילות
בימים א'-ה' בין השעות 07:30-17:00

תחבורה ציבורית
קו 961: ירושלים-בית שאן- טבריה.
קווים 15,16,19: קצרין- טבריה.
קו 18:רמת מגשימים- בני יהודה- רמות-טבריה.
קווים 23,26,28:מנחמיה- עמק הירדן- טבריה.
קרית שמונה-ראש פינה- טבריה:קווים 541, 841, 840
צפת- ראש פינה -טבריה:קו 459
אבן יצחק 830, 835
מירון / ספסופא /שפר /כפר שמאי /סאסא:קווים 361, 459
הושעיה/ מצפה נטופה:קו 430
כרמיאל-טבריה:קו 56