בחירות - הזכות לבחור ולהיבחר

זכות הבחירה לכנסת
"הזכות לבחור והזכות להיבחר הן בין חירויות היסוד המרכזיות והחשובות ביותר. הזכות להתמודד בבחירות היא זכות יסוד מדינית, המבטאת את רעיון השוויון, חירות הביטוי וחופש ההתאגדות. מכאן, כי קיומה וההקפדה על שמירתה של זכות זו, הם מן הסימנים המובהקים של חברה דמוקרטית" (ע”ב 1/88 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת).

הזכות לבחור
זכות הבחירה לכנסת עומדת בבסיסה של הדמוקרטיה בישראל ומעוגנת בחוק יסוד: הכנסת. היא מגדירה מי זכאי לבחור ולהיבחר לכנסת באופן הבא; הזכות לבחור: "כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לעניין השימוש בזכות הבחירה לכנסת"

הזכות להיבחר
הזכות להיבחר: "כל אזרח ישראלי, שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים עדיין לא עברו שבע שנים מיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון".

מגבלות זכות הבחירה לכנסת
סעיף 5 לחוק יסוד הכנסת - הגדיר את הזכות לבחור וקבע כי "כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לעניין השימוש בזכות הבחירה לכנסת". הסעיף קבע כי שני התנאים העיקריים לזכות הבחירה הם הגיל והאזרחות. תחילה כשרות הגיל קבעה כי לבן 18 ייחשב כל מי שיום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום ט"ו באב של שנת פנקס הבוחרים שבה מתקיימת הבחירות. תיקון לחוק קבע שבבחירות יוכל להצביע כל מי שיהיה בן 18 עד ליום הבחירות. הסעיף נוסח כך שהמועד שבו ייחשב אדם בן 18 לא ייקבע ביום הבחירות עצמו בחוק הבחירות לכנסת משנת 1969 הוגדרו שלושה סייגים נוספים לזכות הנ"ל: רישום בפנקס הבוחרים, רישום במרשם התושבים ושימוש בתעודת זהות לצורך ההצבעה. מכאן שכשרות האזרחות נקבעה כתנאי מהותי לזכות הבחירה כאשר הרישום בפנקס הבוחרים אינו מהווה הוכחה לאזרחות.

מגבלות הזכות לכנסת
כמו הזכות לבחור גם הזכות להיבחר היא מיסודות המשטר הדמוקרטי שמתבסס על שוויון בין הזכויות. עיקרון השוויון חל גם על הזכות להיבחר שהרי אחד מן התנאים הבסיסיים לקיום דמוקרטיה מודרנית היא זכות השתתפות מלאה בחיים הפוליטיים לכל אוכלוסיית המבוגרים המתגוררים דרך קבע במדינה. הבטחת הזכות להיבחר מממשת את חירות בני האדם החיים בדמוקרטיה, ומספקת ערובה ראשונה במעלה לכך שהשלטון יפעל עבור העם, בשם העם ועל ידי העם. סעיף 6 בחוק הגדיר את הזכות להיבחר וקבע כי "כל אזרח ישראלי, שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון". גם במקרה זה, שני התנאים העיקריים לזכות להיבחר הם הגיל והאזרחות. בשונה מסעיף 5 בחוק, כשרות הגיל קובעת כי על המועמד להיבחר להיות בן 21 ומעלה כאשר המועד לקביעת הגיל הוא יום הגשת רשימת המועמדים לבחירות, הכוללת את שמו של המועמד. כשרות האזרחות קובעת כי על המועמד להיבחר להיות אזרח ישראל. בניגוד לסעיף 5 הסייגים המנהליים אינם מתקיימים. מועמד להיבחר לכנסת אינו חייב להיות רשום במרשם התושבים ובפנקס הבוחרים, והוא יכול להיבחר אף אם אין בידו תעודת זהות או אף אם אינו נוכח בארץ בעת הבחירות. הבדל נוסף הוא סוגיית המאסר לפיה אדם אינו בעל זכות להיבחר במידה וריצה תקופת מאסר של שלושה חודשים ומעלה, ובעת הגשת מועמדותו טרם עברו שבע שנים מיום שחרורו. כל זאת אלא אם קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי בעבירתו של האדם לא היה משום קלון. סעיף 7 בחוק מגדיר מיהם בעלי תפקידים בעלי זכות בחירה, אך משוללי הזכות להיבחר לכנסת בין אם מעצם תפקידם, בין אם בזמן כהונתם ובין אם כהונתם היא בשכר. זאת כדי למנוע היווצרות של ניגודי אינטרסים, למנוע ריכוזי עוצמה וכפל תפקידים בידי נושאי תפקידים ממלכתיים וכן לבלום נסיונות השפעה לא כשרים מצד בעלי שררה אשר יש באפשרותם לעשות שימוש לרעה בסמכותם והם:
1.נשיא המדינה
2. שני הרבנים הראשיים
3. שופט, כל עוד הוא בכהונתו
4. דיין של בית דין דתי כל עוד הוא בכהונתו
5. מבקר המדינה
6. הרמטכ"ל
7. רבנים
8. כהני דתות אחרות כל עוד הם בכהונתם ובשכר
9. עובדי מדינה בכירים
10. קציני צבא בכירים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק.
11. שוטרים וסוהרים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק
12. עובדי תאגידים שהוקמו בחוק, בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק

סעיף 7א נכנס כתיקון לחוק ביולי 1985 והוא מתייחס לרשימות מועמדים. הסעיף קובע כי יש למנוע השתתפות רשימת מועמדים או מועמד בתוך רשימת מועמדים, אם מתקיים במטרותיהם או במעשיהם, במפורש או במשתמע, אחד משלושת התנאים הבאים:

1.שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
2.הסתה לגזענות
3.תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל

עד לשנת 1985 לא היו שום מגבלות שהתייחסו למטרותיהן האידאולוגיות של רשימות. רשימה בשם "ועדת הסוציאליסטים" נפסלה מלהתמודד על ידי ועדת הבחירות "היות ויוזמיה שוללים את שלמותה של מדינת ישראל ואת עצם קיומה". יושב ראש הרשימה עתר לבג"ץ נגד יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית. ביהמ"ש אמנם הדגיש את עקרון היסוד שלפיו לא תוגבל זכות ההתמודדות בבחירות, שהיא זכות יסוד, אולם הצהיר כי הוועדה רשאית לפסול רשימה השואפת לבטל את המדינה, להמיט שואה על רוב תושביה שלמענם הוקמה ולהתחבר עם אויביה. מקרה רשימת "ועדת הסוציאליסטים" ופסק הדין שבעקבותיו היה המקרה היחיד שבו הכיר ביהמ"ש העליון ב"עקרון על" שהביא לפגיעה בזכויות היסוד של התמודדות בבחירות ללא קביעה מפורשת של החוק.

טבלת הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת:

הזכות לבחור		הזכות להיבחר
תנאים	אי-כשירות	תנאים	אי-כשירות	נושאי משרות שכהונה בהן אינה מאפשרת כהונה בכנסת
גיל 18 אזרחות	אדם שנשללה ממנו הזכות לבחור על-פי קביעה שיפוטית	גיל 21 אזרחות	אדם שנשללה ממנו הזכות לבחור על-פי קביעה שיפוטית אדם שהורשע בפסק-דין סופי בעבירה שיש עמה קלון ונידון לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים. הזכות להיבחר במקרה זה נשללת למשך שבע שנים מתום ריצוי העונש	נשיא המדינה הרבנים הראשיים שופטים דייני בתי-הדין הדתיים מבקר המדינה הרמטכ"ל רבנים וכוהני דתות אחרות המכהנים בשכר עובדי מדינה בכירים וקציני צבא בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק שוטרים וסוהרים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק עובדי תאגידים שהוקמו בחוק בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק