מילון בחירות
מפלגות - מהי מפלגה ?
על-פי חוק המפלגות, התשנ"ב-1992, מפלגה היא "חבר בני-אדם שהתאגדו
כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על-ידי
נבחרים".
מאז עבר החוק, קיימים כללים ברורים לגבי הקמת מפלגות, רישומן אצל רשם
המפלגות, מוסדותיהן, נכסיהן, פעילויותיהן, מימונן וכו'. החוק גם קובע סייגים לרישום
מפלגה והם: שאסור שבין מטרותיה או מעשיה יהיו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה
יהודית ודמוקרטית או הסתה לגזענות, ואסור שתהווה הסוואה לפעילות בלתי חוקית כלשהי.
רק מפלגות רשאיות להגיש רשימת מועמדים.
מהי רשימת מועמדים ?
בבחירות לכנסת משתתפות רשימות מועמדים. רשימה חייבת להיות מורכבת
מלפחות מפלגה רשומה אחת, אם כי רשימה יכולה לכלול כמה מפלגות רשומות. למשל, בבחירות
לכנסת ה-16 התמודדו מפלגת העבודה ומימד - שתיהן מפלגות רשומות - ברשימת מועמדים משותפת. כך גם במקרה של האיחוד הלאומי - רשימה שהורכבה ממפלגות ישראל ביתנו, מולדת ותקומה.
רשימה יכולה גם לכלול בתוכה אישים ותנועות שאינם רשומים
כמפלגות. כך בבחירות לכנסת ה-14 הרשימה הערבית המאוחדת כללה את המפלגה הדמוקרטית
הערבית - מפלגה רשומה - ואישים מהתנועה האיסלאמית, שלא היתה רשומה כמפלגה.
סיעות - מהי סיעה ?
רשימת מועמדים שנבחרה לכנסת היא הופכת בכנסת לסיעה, למרות
שהמפלגה או המפלגות המרכיבות אותה ממשיכות להתקיים כמפלגות מחוצה לה. ועל-פי החוק
למימון מפלגות תשל"ג-1973, הן זכאיות למימון נפרד המחושב על בסיס מספר חברי הכנסת המכהנים מטעמן.
ועדת הכנסת יכולה, לאחר הבחירות, להכיר בסיעה חדשה,
שהתפצלה מסיעה קיימת (למשל, ב-1984 התפצלה מפ"ם מסיעת המערך); בסיעה חדשה המורכבת
מחברי כנסת שהיו חברים בסיעות אחרות (כך, למשל, חברי הכנסת שפרשו מהליכוד בשלהי הכנסת ה-16 והקימו מפלגה חדשה בשם קדימה, הקימו סיעה חדשה בכנסת ששמה אחריות לאומית והצטרפה אליה סיעת נוי של ח"כ דוד טל); או סיעה חדשה שנוצרה כתוצאה מאיחוד
בין סיעות קיימות (כך קרה בכנסת ה-12 כאשר סיעות ר"ץ, מפ"ם ושינוי הקימו יחד את
סיעת מרצ). החוק קובע סייגים להכרה בסיעות חדשות.
תנועות - מהי תנועה ?
החוק אינו מכיר בתנועות כישויות משפטיות. לעומת זאת,
תנועה יכולה להירשם כמפלגה, כעמותה, כחברה או כישות חוקית אחרת כלשהי. כלומר,
"תנועה" זו בסך הכל מילה או חלק של שם (למשל "תנועת נוער", "תנועת החרות", "התנועה
למען איכות השלטון בישראל" וכו').
תעמולה - פרופגנדה ?
תעמולה (המונח הלועזי פרופגנדה) היא צורת תקשורת, בה נעשית הפצה מחושבת של רעיונות פוליטיים בקרב ציבור רחב, במטרה להשפיע על התנהגותו או עמדותיו.
התעמולה עושה שימוש מניפולטיבי ע"י החדרת רעיון פשוט לתודעה הציבורית. רוב המניפולציות מתמרנות את הפן רגשי של אותו הרעיון מתוך מגמה ליצור הזדהות או אהדה מנגד סלידה
או הפחדה ובכך להשיג את מטרתן.
תעמולת הבחירות נעשית באמצעי התקשורת השונים: רדיו - מנגינות קליטות - ג'ינגלים,
עיתונות כתובה - שימוש במילים טעונות,
בטלוויזיה - תשדיר תעמולה הכולל הפקה ועריכה,
בקולנוע - תוך יצירת הזדהות עם הגיבור של הסרט,
ובאינטרנט - מאמרים, מצגות, סרטונים, פורומים, טוקבקים וכדומה.
מהו חוק בדר-עופר ? מהו הסכם עודפים ?
מה קורה שמפלגה מקבלת 10 וחצי מנדטים ? מה קורה עם הקולות שלא יכולים להשלים מנדט שלם ?
בשנת 1973
שני חברי כנסת, יוחנן בדר מגח"ל ואברהם עופר מהמערך מצאו לכך פתרון איך לחלק את עודפי הקולות - הדבר עוגן בחקיקה.
חוק בדר-עופר הוא הכינוי שניתן לחוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 4), תשל"ג-1973 שבו הוחלף סעיף 81(ד) לחוק הבחירות לכנסת, הקובע את שיטת חלוקת עודפי קולות בבחירות לכנסת, בשיטה הנותנת עדיפות למפלגות הגדולות יותר.
בדרך כלל המפלגות שחותמות על הסכם עודפים קרובות זו לזו בדעותיהן ובאידיאולוגיה שלהן - מפני שהוא מוסיף עוד מנדט ובכך הוא יכול להשפיע על הרכבת הממשלה.
אי אפשר לממש את הסכם ההעודפים עם מפלגה שלא עברה את
אחוז החסימה.
